בקצרה: תרומה תיאורטית מסבירה מה המחקר מוסיף להבנת הנושא, למשל באמצעות הרחבת תיאוריה, בחינתה בהקשר חדש או הצגת הסבר נוסף. תרומה מעשית מסבירה מי יוכל להיעזר בממצאים ואיך הם עשויים לסייע בהחלטה, במדיניות או בעבודה מקצועית. בשני המקרים חשוב לקשור את התרומה לשאלת המחקר ולממצאים, ולא להבטיח יותר ממה שהמחקר יכול לבסס.
אחרי שמנסחים את שאלת המחקר, בוחרים שיטת מחקר ואוספים נתונים, מגיעה שאלה חשובה: מה הערך של המחקר מעבר לעצם ביצועו? התשובה מופיעה בדרך כלל בהצגת תרומת המחקר, ובסיום העבודה גם בפרק הדיון והמסקנות.
תרומה טובה עונה על שתי שאלות: מה המחקר מוסיף לידע הקיים, ולמי הידע הזה עשוי להועיל? במדריך הזה נבחין בין תרומה תיאורטית לתרומה מעשית, נציג שאלות שיעזרו לזהות אותן ונראה דוגמאות ותבניות ניסוח שאפשר להתאים למחקר.
מהי תרומה תיאורטית של מחקר?
תרומה תיאורטית מתארת כיצד המחקר מעמיק, מרחיב או משנה את ההבנה האקדמית של תופעה. היא אינה מסתפקת באמירה שהנושא חשוב או שהמחקר בדק אותו. צריך להסביר מה אפשר ללמוד מהממצאים ביחס להסברים, למושגים ולמחקרים שכבר קיימים בתחום.
התרומה יכולה להיות משמעותית גם בלי להציע תיאוריה חדשה. למשל, המחקר עשוי לבחון הסבר מוכר בקבוצה שלא נחקרה מספיק, לחדד את התנאים שבהם קשר מסוים מתקיים, להצביע על הסבר חלופי או להראות שמושג מרכזי דורש הגדרה מדויקת יותר.
דרכים נפוצות להציג תרומה תיאורטית
- הרחבת ידע קיים: המחקר בוחן תופעה מוכרת באוכלוסייה, בתקופה או בהקשר שטרם נבדקו מספיק.
- בחינה או חידוד של תיאוריה: הממצאים תומכים בהסבר קיים, מסייגים אותו או מצביעים על תנאים שבהם הוא מתאים.
- הצעת קשר או מנגנון להסבר: המחקר מסייע להבין כיצד או מדוע משתנים או תהליכים קשורים זה לזה.
- הבהרת מושגים: המחקר מחדד את ההגדרה או את ההבחנה בין מושגים שנעשה בהם שימוש לא אחיד בספרות.
- הצגת נקודת מבט נוספת: המחקר מביא לקדמת הבמה אוכלוסייה, חוויה או הסבר שלא קיבלו מספיק מקום בדיון הקיים.
- שילוב בין כיווני ידע: המחקר מחבר בין מושגים או מסגרות שהוצגו בנפרד ומציע דרך לבחון אותם יחד.
כדי לבסס תרומה תיאורטית, יש להציג תחילה את הידע הקיים ואת הפער שבו המחקר עוסק. לכן, חשוב שהטענה על תרומת המחקר תצמח מתוך סקירת הספרות ולא תופיע כמסקנה כללית שאין לה קשר למחקרים הקודמים.
מהי תרומה מעשית של מחקר?
תרומה מעשית מתארת כיצד אפשר להשתמש בידע שהמחקר מספק מחוץ לדיון האקדמי. היא מזהה את האנשים או הגופים שעשויים להיעזר בממצאים ומסבירה איזו החלטה, פעולה או דרך עבודה הם יכולים לבחון בעקבותיהם.
התרומה יכולה להיות רלוונטית, למשל, למורים, למנהלי בתי ספר, לעובדים סוציאליים, לאנשי טיפול, למנהלים, לארגונים, לרשויות מקומיות או למקבלי החלטות. עם זאת, לא מספיק לציין שהמחקר “יתרום לחברה” או “ישפר את המצב”. צריך להסביר למי הוא עשוי לעזור, באיזה אופן ובאילו תנאים.
שאלות שיעזרו לזהות תרומה מעשית
- מי צפוי להשתמש בידע שהמחקר יפיק?
- איזו בעיה או צורך מקצועי הממצאים עשויים לסייע להבין?
- איזו החלטה או פעולה אפשר יהיה לבחון לאור הממצאים?
- האם המחקר מצביע על קבוצה, מצב או תנאי שחשוב לתת להם מענה?
- מה אי אפשר להסיק מהמחקר, ולכן לא נכון להציג כהמלצה?
התרומה המעשית אינה זהה להמלצה כללית. המלצה כמו “יש לשפר את השירות” אינה מסבירה כיצד המחקר מסייע לעשות זאת. טענה ממוקדת יותר תציין מי יכול לבחון שינוי, על סמך איזה ממצא ובאיזה היקף.
ההבדל בין תרומה תיאורטית לתרומה מעשית
| היבט | תרומה תיאורטית | תרומה מעשית |
|---|---|---|
| השאלה המרכזית | מה המחקר מוסיף להבנת התופעה או לידע הקיים? | מי יכול להיעזר בממצאים, ואיך? |
| קהל עיקרי | חוקרים, סטודנטים ואנשי אקדמיה בתחום | אנשי מקצוע, ארגונים, קהילות ומקבלי החלטות |
| נקודת המוצא | תיאוריה, מושגים ומחקרים קודמים | בעיה, צורך או החלטה בעולם המעשה |
| דוגמה לשאלה | האם הממצאים מרחיבים או מסייגים הסבר קיים? | איזו פעולה אפשר לבחון בעקבות הממצאים? |
מחקר אחד עשוי לכלול את שני סוגי התרומה, אך לא חייב להציג אותם באותה עוצמה. במחקר עיוני, למשל, התרומה התיאורטית עשויה להיות מרכזית, בעוד שההשלכות המעשיות יהיו מצומצמות. במחקר יישומי, לעומת זאת, ייתכן שהערך המרכזי יהיה ההכוונה לאנשי מקצוע, לצד תרומה מסוימת לידע האקדמי.
איך מזהים את תרומת המחקר? חמישה שלבים
- נסחו את שאלת המחקר במדויק.התרומה צריכה לענות על אותה שאלה שהמחקר בודק. אם שאלת המחקר עדיין רחבה או לא ברורה, כדאי לחדד אותה לפני שמנסים לנסח תרומה. אפשר להיעזר במדריך לניסוח שאלת מחקר לעבודה סמינריונית.
- בדקו מה כבר ידוע.עיינו במחקרים ובגישות הרלוונטיים כדי להבין מה מוסכם, מה שנוי במחלוקת ואילו היבטים טרם נבדקו. הפער צריך להיות מבוסס על הספרות, ולא רק על כך שהנושא מעניין אתכם.
- הגדירו מה המחקר מוסיף לפער הזה.נסחו במשפט אחד מה המחקר בודק או מציע. לדוגמה: הוא בוחן קשר מוכר בקבוצה מסוימת, משווה בין שתי גישות או מנתח מסמכים מתקופה שטרם נבחנה.
- חשבו למי הממצאים עשויים להיות שימושיים.זהו בעלי עניין רלוונטיים והסבירו מה הם יוכלו ללמוד או לשקול בעקבות המחקר. ככל שהמחקר עדיין בשלב הצעת מחקר, נסחו זאת כתרומה צפויה ולא כתוצאה שכבר הוכחה.
- התאימו את הטענה לשיטת המחקר ולמגבלותיו.היקף המסקנות תלוי במטרת המחקר, באוכלוסייה שנבדקה, בחומרים שנאספו ובאופן הניתוח. בדקו שהטענה אינה רחבה יותר ממה שהשיטה והנתונים מאפשרים. למידע נוסף, ראו את המדריכים על בחירת מתודולוגיה ועל כתיבת פרק שיטות המחקר.
דוגמה לתרומה תיאורטית ומעשית באותו מחקר
נניח שמחקר בוחן כיצד סוגי משוב שונים קשורים למוטיבציה של תלמידי חטיבת ביניים. הדוגמה הבאה היא להמחשה בלבד. כדי לטעון טענה דומה בעבודה אמיתית, יש לבסס אותה על סקירת הספרות ועל ממצאי המחקר בפועל.
ניסוח כללי מדי
“המחקר חשוב משום שהוא עוסק במוטיבציה של תלמידים ויכול לעזור למערכת החינוך.”
הניסוח הזה אינו מסביר מה המחקר מוסיף לידע הקיים, מי יכול להפיק ממנו תועלת או כיצד הממצאים עשויים להיות שימושיים.
ניסוח ממוקד יותר של התרומה התיאורטית
“המחקר עשוי להוסיף להבנת הקשר בין סוג המשוב למוטיבציה של תלמידים באמצעות בחינת התופעה בקרב תלמידי חטיבת ביניים. אם הממצאים יצביעו על הבדלים בין סוגי המשוב או בין קבוצות תלמידים, יהיה אפשר לדון בשאלה אם ההסברים הקיימים מתאימים גם לשלב גיל זה, ובאילו תנאים נדרש לסייג אותם.”
כאן התרומה אינה מוצגת כגילוי ודאי. היא מסבירה איזו הבנה המחקר עשוי לקדם, ומציגה את התנאי שעל פיו אפשר יהיה לדון בכך: הממצאים.
ניסוח ממוקד יותר של התרומה המעשית
“ממצאי המחקר עשויים לסייע למורים ולרכזי שכבה לבחון כיצד תלמידים מגיבים לסוגים שונים של משוב. אם יימצאו הבדלים עקביים, בתי ספר יוכלו לשקול להתאים את אופן מתן המשוב לגיל התלמידים ולמטרת הלמידה. המחקר אינו בודק בהכרח אם שינוי כזה ישפר הישגים, ולכן אין להציג זאת כמסקנה בלי נתונים שתומכים בכך.”
הניסוח מזהה קהל יעד, שימוש אפשרי ומגבלה. כך התרומה המעשית נשארת מחוברת למה שהמחקר באמת בדק.
דוגמאות לפי סוג המחקר
מחקר איכותני
מחקר איכותני עשוי לתרום להבנת חוויות, פרשנויות, תהליכים או נקודות מבט של המשתתפים. התרומה אינה נמדדת בהכרח בהכללה לכלל האוכלוסייה, אלא בעומק ההבנה ובהצגת היבטים שאולי לא קיבלו ביטוי במחקרים קודמים.
דוגמה תיאורטית: “המחקר מעמיק את הדיון באמון בין עובדים למנהלים באמצעות בחינת האופן שבו עובדים חדשים מפרשים תקשורת ניהולית בתקופת הקליטה.”
דוגמה מעשית: “הממצאים עשויים לסייע למנהלי צוותים ולמחלקות משאבי אנוש לזהות מצבים שבהם עובדים חדשים זקוקים להבהרת ציפיות או לתקשורת תכופה יותר.”
כאשר מדובר במחקר המבוסס על ראיונות או מדגם ממוקד, חשוב להימנע מניסוח שלפיו הממצאים מייצגים את כל העובדים או את כל הארגונים, אלא אם המחקר מאפשר מסקנה כזאת.
מחקר כמותי
מחקר כמותי עשוי לתרום באמצעות בדיקה שיטתית של קשרים, הבדלים או השערות. התרומה תלויה באיכות המדידה, בתכנון המחקר, באוכלוסייה ובניתוח שבוצע. קשר סטטיסטי לבדו אינו מוכיח בהכרח סיבתיות.
דוגמה תיאורטית: “המחקר בוחן אם הקשר בין שעות עבודה לבין שביעות רצון מתקיים גם בקרב עובדים במודל עבודה היברידי, וכך מספק עדות לגבי התאמת ההסברים הקיימים להקשר תעסוקתי זה.”
דוגמה מעשית: “אם יימצא קשר עקבי בין מאפייני היקף העבודה לשביעות רצון, מנהלים יוכלו לבחון את חלוקת העומס ואת ציפיות הזמינות של עובדים. הממצאים לא יוכיחו כשלעצמם ששינוי מסוים יגרום לעלייה בשביעות הרצון.”
מחקר עיוני או מחקר המבוסס על מסמכים
מחקר עיוני עשוי לתרום באמצעות ניתוח של טקסטים, מסמכי מדיניות, פסקי דין, יצירות או כתיבה מחקרית קיימת. התרומה יכולה להיות פרשנות חדשה, השוואה בין גישות או הבהרה של שינוי לאורך זמן.
דוגמה תיאורטית: “הניתוח משווה בין שתי גישות לפרשנות של אחריות אישית, ומדגים כיצד כל אחת מהן מניחה תפיסה שונה של יחסי הפרט והחברה.”
דוגמה מעשית: “המיפוי עשוי לסייע לאנשי מקצוע לזהות את ההנחות שמאחורי ניסוחים במסמכי מדיניות ולבחון כיצד הן משפיעות על אופן הצגת זכויות וחובות.”
במחקר כזה חשוב להסביר אילו חומרים נותחו, כיצד נבחרו ומהם גבולות הפרשנות. התרומה צריכה לנבוע מהניתוח עצמו ולא להישאר הצהרה כללית על חשיבות הנושא.
תבניות ניסוח לתרומת המחקר
התבניות הבאות הן נקודת פתיחה. יש להתאים אותן לשאלת המחקר, לספרות, לממצאים ולהנחיות המוסד האקדמי.
תבנית לתרומה תיאורטית
“המחקר תורם לדיון ב________ באמצעות בחינת ________. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו ב________, המחקר הנוכחי מתייחס ל________. בכך הוא עשוי להרחיב או לחדד את ההבנה של ________, במיוחד בהקשר של ________.”
תבנית לתרומה מעשית
“ממצאי המחקר עשויים להיות רלוונטיים ל________, משום שהם מצביעים על ________. ידע זה יכול לסייע בבחינת ________ או בתכנון ________. יש לפרש את ההשלכות בהתאם ל________, ולכן אין להסיק מהמחקר כי ________ אלא אם הדבר נבדק במפורש.”
תבנית לתרומה צפויה בהצעת מחקר
“המחקר צפוי לבחון ________. בחינה זו עשויה לתרום להבנת ________ ולספק מידע רלוונטי ל________. היקף התרומה בפועל יהיה תלוי בממצאים, באוכלוסיית המחקר ובמגבלות המתודולוגיות.”
תבנית לתרומה בעבודה שכבר הושלמה
“בהתבסס על ממצאי המחקר, נראה כי ________. ממצא זה מוסיף לדיון הקיים בכך שהוא ________. מבחינה מעשית, הוא עשוי לסייע ל________ לשקול ________, בכפוף ל________.”
איפה מציגים את תרומת המחקר?
המיקום וההיקף משתנים בין תחומים, סוגי עבודות והנחיות מוסדיות. בהצעת מחקר מציגים לרוב את התרומה הצפויה כחלק מהרציונל, מחשיבות המחקר או ממטרותיו. יש לנסח אותה בזהירות, משום שהממצאים עדיין אינם ידועים.
בעבודה שהושלמה, מציגים את התרומה בדרך כלל לאחר פירוש הממצאים ובהקשר של המחקרים הקודמים. לעיתים היא מופיעה בפרק הדיון, לעיתים בסעיף נפרד על השלכות המחקר ולעיתים בפרק המסקנות. בפרק הדיון חשוב לא רק לחזור על תוצאות, אלא להסביר מה הן עשויות ללמד ומה אפשר להסיק מהן. להרחבה, ראו את המדריך לכתיבת פרק דיון ומסקנות.
ההפרדה בין תוצאות, דיון ותרומה חשובה: התוצאות מתארות מה נמצא; הדיון מפרש את הממצאים ביחס לשאלת המחקר ולידע הקיים; התרומה מסבירה מה אפשר ללמוד מכך. מבנה דומה מתואר גם במדריכים אקדמיים לכתיבת דיון, שבהם ההשלכות התיאורטיות והמעשיות נקשרות לממצאים ולספרות הקיימת.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- הצגת חשיבות הנושא כתרומה: העובדה שנושא חשוב אינה מראה מה המחקר מוסיף עליו.
- כתיבה כללית מדי: ניסוחים כמו “המחקר יתרום לתחום” לא מסבירים מה התרומה ובאיזה אופן.
- טענה שהמחקר מחדש הכול: טענת חידוש דורשת השוואה מבוססת לספרות הקיימת.
- הצגת המלצות שאינן נובעות מהממצאים: המלצה מעשית צריכה להתבסס על מה שנבדק, ולא על הנחה שלא נבחנה.
- הבטחה לתוצאה לפני ביצוע המחקר: בהצעת מחקר יש לדבר על תרומה אפשרית או צפויה, לא על ממצאים ודאיים.
- התעלמות מגבולות המחקר: גודל המדגם, אופן בחירת המשתתפים, סוג הנתונים והמתודולוגיה משפיעים על היקף המסקנות.
- בלבול בין תרומה תיאורטית לתרומה מתודולוגית: שימוש בשיטה מסוימת אינו תרומה מתודולוגית כשלעצמו. צריך להסביר מה חדש או משופר באופן שבו המחקר מאפשר ללמוד על התופעה.
רשימת בדיקה לפני הגשת העבודה
- האם התרומה קשורה ישירות לשאלת המחקר?
- האם הסברתי מה כבר ידוע ומה חסר בספרות?
- האם ברור מה המחקר מוסיף, ולא רק מדוע הנושא חשוב?
- האם זיהיתי קהל יעד רלוונטי לתרומה המעשית?
- האם הצעתי שימוש אפשרי וממוקד בממצאים?
- האם הטענות מתאימות לשיטת המחקר, לנתונים ולמגבלות?
- אם המחקר טרם הושלם, האם ניסחתי את התרומה כצפויה ולא כעובדה?
שאלות נפוצות
האם כל מחקר חייב לכלול תרומה תיאורטית ותרומה מעשית?
לא בהכרח. סוג התרומה תלוי בשאלת המחקר, בתחום, בסוג העבודה ובהנחיות המוסד האקדמי. עבודה יכולה להתמקד בתרומה תיאורטית, מעשית, מתודולוגית או בכמה סוגים יחד. חשוב להציג רק תרומות שאפשר לבסס.
האם תרומה תיאורטית מחייבת לפתח תיאוריה חדשה?
לא. אפשר לתרום לידע הקיים גם באמצעות בחינת תיאוריה בהקשר חדש, חידוד מושג, הצגת תנאים שבהם הסבר מסוים מתאים או הצעת פרשנות נוספת לתופעה.
האם מותר לכתוב על תרומה צפויה לפני שאספתי נתונים?
כן, אם מדובר בהצעת מחקר. יש לנסח את התרומה כאפשרות או כציפייה ולהבהיר שהיקפה תלוי בממצאים. לאחר השלמת המחקר, יש להתאים את הטענה למה שנמצא בפועל.
מה ההבדל בין תרומה מעשית להמלצות?
התרומה המעשית מסבירה למי הממצאים עשויים להיות שימושיים ואיזה ידע הם מספקים. המלצות מציעות מה כדאי לעשות. המלצה תהיה משכנעת יותר כאשר היא נובעת מהתרומה ומהממצאים, ומתחשבת במגבלות המחקר.
האם מחקר איכותני יכול להציע תרומה מעשית?
כן. מחקר איכותני יכול להציג חוויות, צרכים, חסמים או תהליכים שעשויים לסייע לאנשי מקצוע ולארגונים להבין את המציאות ולבחון דרכי פעולה. יש להתאים את היקף הטענה לאוכלוסייה ולהקשר שנחקרו.
לסיכום
כדי לכתוב תרומה תיאורטית, הסבירו מה המחקר מוסיף להבנת התופעה ביחס לידע הקיים. כדי לכתוב תרומה מעשית, ציינו מי יכול להיעזר בממצאים ואיך. בשני המקרים, התחילו משאלת המחקר, הישענו על הספרות ועל הנתונים, והקפידו שהמסקנות לא יחרגו ממה שהמחקר מאפשר לקבוע.
כאשר התרומה מנוסחת באופן ממוקד, הקוראים יכולים להבין לא רק מה עשיתם במחקר, אלא גם מדוע הממצאים חשובים ומה אפשר ללמוד מהם.
