השערת מחקר היא תשובה זמנית, ממוקדת וניתנת לבדיקה לשאלת המחקר. היא מתארת קשר צפוי בין משתנים או הבדל צפוי בין קבוצות, ומבוססת על תאוריה, ממצאים קודמים והיגיון מחקרי. השערה טובה אינה ניחוש חופשי: היא מגדירה מה צפוי להימצא, בקרב איזו אוכלוסייה וכיצד יהיה אפשר לבדוק זאת באמצעות נתונים.
ניסוח השערות מחקר הוא אחד השלבים המרכזיים בתכנון מחקר כמותי. ההשערות מחברות בין שאלת המחקר, סקירת הספרות, המשתנים ושיטת הניתוח. במדריך הבא נלמד כיצד לנסח השערה נכונה, אילו סוגי השערות קיימים, מה ההבדל בין השערת מחקר להשערת אפס ונבחן דוגמאות מתחומי מחקר שונים.
מהי השערת מחקר?
השערת מחקר היא טענה שניתן לבדוק באופן אמפירי באמצעות איסוף נתונים וניתוחם. בדרך כלל היא מנבאת קשר בין שני משתנים או יותר, הבדל בין קבוצות או השפעה של משתנה אחד על משתנה אחר.
לדוגמה, אם שאלת המחקר היא: "האם קיים קשר בין מספר שעות השינה לבין הישגים במבחנים בקרב סטודנטים?", השערה אפשרית תהיה:
ככל שמספר שעות השינה של סטודנטים יהיה גבוה יותר, כך ציוניהם במבחנים יהיו גבוהים יותר.
ההשערה מגדירה כאן שני משתנים ברורים: מספר שעות השינה והציון במבחן. היא גם מציינת את כיוון הקשר הצפוי ביניהם. אפשר למדוד את שני המשתנים ולכן ניתן לבדוק את ההשערה באמצעות נתונים.
מה ההבדל בין שאלת מחקר להשערת מחקר?
שאלת מחקר מגדירה מה רוצים לברר, ואילו השערת המחקר מציגה את התוצאה שאנו מצפים למצוא. במילים אחרות, השאלה פותחת אפשרות לבדיקה וההשערה מספקת לה תשובה צפויה.
| רכיב | שאלת מחקר | השערת מחקר |
|---|---|---|
| תפקיד | מגדירה מה רוצים לבדוק | מנבאת מה צפוי להימצא |
| צורת ניסוח | משפט שאלה | משפט חיווי |
| דוגמה | האם קיים קשר בין פעילות גופנית ללחץ? | ככל שתדירות הפעילות הגופנית גבוהה יותר, רמת הלחץ נמוכה יותר |
| בסיס | בעיה או פער מחקרי | תאוריה, ספרות קודמת והיגיון מחקרי |
לפני שמנסחים השערות, חשוב לוודא ששאלת המחקר ממוקדת וניתנת לבדיקה. אם עדיין לא נבחר נושא מוגדר, ניתן להיעזר במדריך הכולל שאלות מחקר לדוגמה.
באילו עבודות צריך לנסח השערות מחקר?
השערות נפוצות בעיקר במחקרים כמותיים, שבהם מודדים משתנים ובודקים קשרים, הבדלים או השפעות באמצעות כלים סטטיסטיים. במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית, הצורך בהשערות תלוי בשאלת המחקר, בגישה המתודולוגית ובהנחיות המרצה.
במחקר איכותני לא תמיד מנסחים השערות מראש. מחקר כזה עשוי להיות חקרני ולבקש להבין חוויות, משמעויות ותהליכים בלי לחזות מראש מה יימצא. גם במחקר כמותי תיאורי או חקרני אפשר להסתפק בשאלות מחקר, במיוחד כאשר אין בסיס תאורטי מספק לניבוי.
לכן אין להוסיף השערה רק מפני שהיא נתפסת כחלק הכרחי מכל מחקר. יש לבדוק אם ההשערה מתאימה למטרת המחקר ולבחירת מתודולוגיה מתאימה.
מהם הכללים לניסוח השערת מחקר טובה?
השערה איכותית צריכה לעמוד בכמה דרישות בסיסיות:
- מבוססת על ידע קודם: ההשערה צריכה לנבוע מתאוריה, ממחקרים קודמים או מדפוס שזוהה בספרות.
- ברורה וממוקדת: הקורא צריך להבין מיד אילו משתנים נבדקים ומהו הקשר הצפוי ביניהם.
- ניתנת לבדיקה: צריך להיות אפשר לאסוף נתונים שיוכלו לתמוך בהשערה או לספק ראיות נגדה.
- ניתנת להפרכה: חייבת להתקיים תוצאה אפשרית שתסתור את ההשערה. טענה שתמיד אפשר להסביר בדיעבד אינה השערה מדעית טובה.
- מתייחסת לאוכלוסייה מוגדרת: כאשר הדבר רלוונטי, יש לציין בקרב מי נבדקת ההשערה.
- כוללת משתנים מדידים: מושגים מופשטים צריכים לקבל הגדרה שתאפשר למדוד אותם.
- נמנעת מניסוח ערכי: מילים כמו "טוב", "ראוי" או "מוצלח" אינן מתאימות בלי הגדרה מדידה.
- מתאימה למערך המחקר: הניבוי חייב להיות בר בדיקה באמצעות הנתונים ושיטת הניתוח שנבחרו.
איך מנסחים השערת מחקר שלב אחר שלב?
שלב 1: מתחילים בשאלת מחקר ממוקדת
השערת המחקר צריכה לענות ישירות על השאלה המרכזית או על אחת משאלות המשנה. לדוגמה:
שאלת המחקר: האם קיים קשר בין תחושת השייכות לבית הספר לבין המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידי תיכון?
שלב 2: מזהים את המשתנים
בדוגמה זו המשתנים הם:
- תחושת שייכות לבית הספר
- מוטיבציה ללמידה
במחקר שבוחן השפעה, נהוג להבחין בין משתנה בלתי תלוי, שמוצג כגורם המסביר או המנבא, לבין משתנה תלוי, שהוא התוצאה הנמדדת. במחקר מתאמי אין בהכרח הצדקה לקבוע שמשתנה אחד גורם לשינוי באחר, ולכן נכון יותר לדבר על קשר או על יכולת ניבוי.
שלב 3: בודקים מה ידוע מהספרות
אין לבחור את כיוון ההשערה לפי תחושת בטן. יש לבחון מהן התאוריות הרלוונטיות, אילו ממצאים התקבלו במחקרים דומים ומהו הפער שהמחקר הנוכחי מבקש להשלים. אם הספרות מצביעה באופן עקבי על קשר חיובי, ניתן לנסח השערה כיוונית. אם הממצאים סותרים או שהידע הקיים מצומצם, השערה לא כיוונית עשויה להתאים יותר.
שלב 4: מגדירים את האוכלוסייה וההקשר
יש לציין את האוכלוסייה כאשר היא חיונית להבנת הטענה. למשל, "בקרב תלמידי תיכון בישראל" מדויק יותר מהתייחסות כללית ל"תלמידים". עם זאת, אין להעמיס על ההשערה פרטים טכניים שאינם משפיעים על משמעותה.
שלב 5: בוחרים בין קשר, הבדל והשפעה
סוג הטענה צריך להתאים למערך המחקר:
- השערת קשר: מתאימה לבדיקת קשר בין משתנים, למשל קשר בין שעות שינה לריכוז.
- השערת הבדלים: משווה בין קבוצות, למשל הבדל ברמת לחץ בין עובדים מהבית לעובדים מהמשרד.
- השערת השפעה: מתאימה במיוחד לניסוי או למערך שמאפשר הסקה סיבתית.
- השערת ניבוי: בודקת אם משתנה אחד מנבא ערכים של משתנה אחר.
שלב 6: מנסחים משפט קצר וחד
לאחר השלבים הקודמים אפשר לנסח את ההשערה:
יימצא קשר חיובי בין תחושת השייכות לבית הספר לבין המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידי תיכון, כך שככל שתחושת השייכות תהיה גבוהה יותר, כך תהיה גבוהה יותר המוטיבציה ללמידה.
שלב 7: מבצעים בדיקת התאמה
לפני שמאשרים את הנוסח, כדאי לשאול:
- האם אפשר לזהות בהשערה את כל המשתנים?
- האם ברור אם צפוי קשר, הבדל או שינוי?
- האם כיוון הקשר מצוין כאשר קיימת לכך הצדקה?
- האם ניתן למדוד את המשתנים?
- האם הנתונים המתוכננים יאפשרו לבדוק את הטענה?
- האם ההשערה עונה ישירות על שאלת המחקר?
סוגים מרכזיים של השערות מחקר
השערה כיוונית
השערה כיוונית מציינת לא רק שצפוי קשר או הבדל, אלא גם את כיוונו. אפשר לחזות קשר חיובי, קשר שלילי, עלייה, ירידה או קבוצה שבה הערך יהיה גבוה יותר.
דוגמת קשר חיובי: ככל שמספר שעות התרגול השבועיות יהיה גבוה יותר, כך הציון במבחן יהיה גבוה יותר.
דוגמת קשר שלילי: ככל שרמת העומס בעבודה תהיה גבוהה יותר, כך שביעות הרצון מהעבודה תהיה נמוכה יותר.
דוגמת הבדל כיווני: תלמידים שישתתפו בתוכנית למידה בקבוצות יקבלו ציונים גבוהים יותר מתלמידים שילמדו באופן עצמאי.
כדאי לבחור בהשערה כיוונית כאשר תאוריה מבוססת או ממצאים קודמים מספקים הצדקה ברורה לכיוון הצפוי.
השערה לא כיוונית
השערה לא כיוונית חוזה שיימצא קשר או הבדל, אך אינה קובעת מראש את כיוונו.
דוגמה: יימצא הבדל ברמת שביעות הרצון מהלימודים בין סטודנטים הלומדים מרחוק לבין סטודנטים הלומדים בכיתה.
ניסוח כזה מתאים כאשר המחקרים הקודמים אינם עקביים, כאשר הידע בנושא מוגבל או כאשר אין הצדקה מספקת לחיזוי כיוון מסוים.
השערת קשר
השערה זו מנבאת קשר בין שני משתנים או יותר:
יימצא קשר שלילי בין זמן השימוש היומי ברשתות חברתיות לבין איכות השינה בקרב צעירים.
חשוב לזכור כי מתאם אינו מוכיח סיבתיות. אם המחקר מודד שני משתנים בנקודת זמן אחת, בדרך כלל אין הצדקה לטעון שאחד מהם גורם לאחר.
השערת הבדלים
השערת הבדלים משווה בין שתי קבוצות או יותר:
יימצא הבדל ברמת השחיקה בין מורים המשתתפים בתוכנית תמיכה מקצועית לבין מורים שאינם משתתפים בה.
אם הספרות מאפשרת לחזות איזו קבוצה תקבל ערך גבוה יותר, ניתן לנסח השערה כיוונית:
רמת השחיקה של מורים המשתתפים בתוכנית תמיכה מקצועית תהיה נמוכה מזו של מורים שאינם משתתפים בה.
השערה סיבתית
השערה סיבתית טוענת ששינוי במשתנה אחד מוביל לשינוי במשתנה אחר:
מתן משוב אישי שבועי יעלה את רמת המעורבות של העובדים בהשוואה למתן משוב חודשי.
יש להשתמש בניסוחים כמו "משפיע", "גורם" או "מוביל ל" רק כאשר שיטת המחקר מאפשרת לבסס קשר סיבתי, למשל בניסוי מבוקר. במחקר תצפיתי עדיף להשתמש בניסוחים זהירים כמו "קשור", "מנבא" או "נמצא במתאם עם".
השערה פשוטה והשערה מורכבת
השערה פשוטה עוסקת בדרך כלל בקשר בין משתנה בלתי תלוי אחד למשתנה תלוי אחד:
תדירות גבוהה יותר של פעילות גופנית תהיה קשורה לרמת לחץ נמוכה יותר.
השערה מורכבת כוללת מספר משתנים או כמה קשרים:
תדירות הפעילות הגופנית ותמיכה חברתית ינבאו רמת לחץ נמוכה יותר ושביעות רצון גבוהה יותר מהחיים.
בעבודות סטודנטיאליות, לעיתים עדיף לפצל השערה מורכבת לכמה השערות ממוספרות. כך קל יותר לקשור כל השערה למבחן סטטיסטי ולדווח על הממצאים באופן ברור.
מה ההבדל בין השערת מחקר, השערת אפס והשערה חלופית?
במחקר כמותי נהוג להבחין בין ההשערה הרעיונית לבין הניסוח המשמש לבדיקת ההשערות הסטטיסטית.
- השערת המחקר: התחזית התאורטית לגבי הקשר, ההבדל או ההשפעה הצפויים.
- השערת האפס (H0): קובעת שאין קשר, הבדל או השפעה באוכלוסייה.
- ההשערה החלופית (H1 או Ha): קובעת שקיים קשר, הבדל או אפקט.
לדוגמה:
השערת מחקר: סטודנטים שישתמשו בתרגול מבוסס שאלות יקבלו ציונים גבוהים יותר מסטודנטים שיקראו את חומר הלימוד בלבד.
השערת אפס: לא יימצא הבדל בציונים בין סטודנטים שישתמשו בתרגול מבוסס שאלות לבין סטודנטים שיקראו את חומר הלימוד בלבד.
השערה חלופית: יימצא הבדל בציונים בין שתי שיטות הלמידה.
בניתוח סטטיסטי מקובל לקבוע אם יש די ראיות כדי לדחות את השערת האפס. אם אין די ראיות, הניסוח המדויק הוא שלא הצלחנו לדחות אותה. אין פירוש הדבר שהוכחנו שהשערת האפס נכונה.
תבניות מוכנות לניסוח השערות
אפשר להיעזר בתבניות הבאות ולמלא בהן את המשתנים והאוכלוסייה המתאימים:
- קשר חיובי: ככל ש[משתנה א] יהיה גבוה יותר, כך [משתנה ב] יהיה גבוה יותר בקרב [האוכלוסייה].
- קשר שלילי: ככל ש[משתנה א] יהיה גבוה יותר, כך [משתנה ב] יהיה נמוך יותר בקרב [האוכלוסייה].
- קשר לא כיווני: יימצא קשר בין [משתנה א] לבין [משתנה ב] בקרב [האוכלוסייה].
- הבדל כיווני: רמת [המשתנה התלוי] בקרב [קבוצה א] תהיה גבוהה או נמוכה מרמתה בקרב [קבוצה ב].
- הבדל לא כיווני: יימצא הבדל ב[משתנה התלוי] בין [קבוצה א] לבין [קבוצה ב].
- השפעה: חשיפה ל[התערבות] תוביל לעלייה או לירידה ב[תוצאה] בהשוואה ל[תנאי ההשוואה].
- ניבוי: [משתנה א] ינבא באופן חיובי או שלילי את [משתנה ב] בקרב [האוכלוסייה].
דוגמאות להשערות מחקר לפי תחומים
השערות מחקר בחינוך
- יימצא קשר חיובי בין תחושת המסוגלות של תלמידים לבין מידת השתתפותם בשיעור.
- תלמידים שילמדו באמצעות משוב מיידי ישיגו ציונים גבוהים יותר מתלמידים שיקבלו משוב בסוף יחידת הלימוד.
- יימצא קשר שלילי בין חרדת בחינות לבין הישגים אקדמיים בקרב סטודנטים.
במסגרת סמינריון בחינוך חשוב להגדיר במדויק מושגים כמו מסוגלות, מעורבות או הישגים, משום שלכל אחד מהם עשויות להיות כמה דרכי מדידה.
השערות מחקר בפסיכולוגיה
- ככל שרמת התמיכה החברתית הנתפסת תהיה גבוהה יותר, כך רמת הבדידות תהיה נמוכה יותר.
- נבדקים שיתבקשו לבצע תרגיל נשימה לפני מטלה מלחיצה ידווחו על רמת חרדה נמוכה יותר מנבדקים שלא יבצעו את התרגיל.
- יימצא קשר חיובי בין איכות השינה לבין יכולת הריכוז בקרב צעירים.
השערות מחקר בניהול ובארגונים
- יימצא קשר חיובי בין מידת האוטונומיה בעבודה לבין שביעות הרצון של העובדים.
- עובדים המקבלים משוב שבועי ידווחו על מחויבות ארגונית גבוהה יותר מעובדים המקבלים משוב אחת לרבעון.
- תחושת תמיכה מצד המנהל תנבא כוונת עזיבה נמוכה יותר.
השערות מחקר בתקשורת וברשתות חברתיות
- ככל שמשך השימוש היומי ברשתות חברתיות יהיה ארוך יותר, כך שביעות הרצון מדימוי הגוף תהיה נמוכה יותר.
- חשיפה לתוכן חדשותי הכולל מקורות מזוהים תוביל לרמת אמון גבוהה יותר מחשיפה לתוכן ללא ציון מקורות.
- יימצא הבדל ברמת המעורבות בין פרסומים הכוללים סרטון לבין פרסומים המבוססים על טקסט בלבד.
דוגמאות לניסוח שגוי ולניסוח משופר
| ניסוח בעייתי | מה הבעיה? | ניסוח משופר |
|---|---|---|
| רשתות חברתיות רעות לבני נוער | ניסוח ערכי, כללי ולא מדיד | יימצא קשר שלילי בין משך השימוש היומי ברשתות חברתיות לבין שביעות הרצון מהחיים בקרב בני נוער |
| שינה משפיעה על סטודנטים | לא ברור מהי התוצאה הנבדקת | מספר גבוה יותר של שעות שינה בלילה ינבא ציון גבוה יותר במבחן בקרב סטודנטים |
| מורים עם תמיכה יהיו טובים יותר | המושגים "תמיכה" ו"טובים יותר" אינם מוגדרים | מורים המדווחים על תמיכה ארגונית גבוהה ידווחו על רמת שחיקה נמוכה יותר |
| הקורס ישפר את כולם | טענה מוחלטת ולא מוגדרת | משתתפים שישלימו את הקורס יקבלו ציון גבוה יותר במבחן הידע שלאחריו בהשוואה לציונם לפני הקורס |
| יש קשר בין לחץ, שינה, הישגים, גיל ומוטיבציה | השערה עמוסה שאינה מגדירה קשרים מדויקים | מומלץ לפצל את הטענה למספר השערות, כאשר כל אחת בודקת קשר מוגדר |
טעויות נפוצות בניסוח השערות מחקר
ניסוח ההשערה לאחר איסוף הנתונים
השערה אמורה לשקף תחזית שגובשה על בסיס הספרות לפני בחינת התוצאות. התאמת ההשערה לממצאים שכבר התקבלו פוגעת בתקינות התהליך המחקרי. אם עלה ממצא לא צפוי, אפשר להציגו כממצא חקרני ולהציע מחקר המשך.
שימוש בשפה סיבתית במחקר מתאמי
אם לא בוצעה מניפולציה ולא הייתה הקצאה מתאימה לקבוצות, בדרך כלל אי אפשר לקבוע שמשתנה אחד גרם לשינוי במשתנה אחר. במקרה כזה יש לנסח השערת קשר ולא השערת השפעה.
ניסוח השערה שאינה נובעת מהספרות
כל השערה צריכה לקבל הצדקה בפרק התאורטי. המבנה המקובל הוא הצגת התאוריה, סקירת ממצאים קודמים, זיהוי המסקנה העולה מהם ולבסוף ניסוח ההשערה. אין די להציג רשימת מחקרים ולהוסיף בסופה תחזית שאינה קשורה אליהם.
ריבוי השערות ללא הצדקה
מספר גדול של השערות אינו בהכרח סימן למחקר מעמיק. כל השערה מחייבת בסיס תאורטי, משתנים מתאימים ודרך בדיקה. בעבודת סמינריון עדיף בדרך כלל להתמקד במספר מצומצם של השערות ברורות שניתן לבדוק היטב.
בחירה בכיוון ללא בסיס מספק
אין לכתוב "גבוה יותר" או "נמוך יותר" רק כדי שההשערה תישמע מדויקת. כאשר הספרות אינה מאפשרת לחזות את הכיוון, עדיף להשתמש בהשערה לא כיוונית ולהסביר מדוע.
חוסר התאמה בין ההשערה לניתוח
כבר בשלב הניסוח יש לחשוב כיצד תיבדק ההשערה. השערת קשר עשויה להיבדק באמצעות מתאם או רגרסיה, ואילו השערת הבדלים עשויה לדרוש השוואה בין ממוצעים או מבחן אחר, בהתאם לסוג הנתונים. הבחירה המדויקת נעשית במסגרת ניתוח סטטיסטי ובהתאם לסולם המדידה ולהנחות המבחן.
כיצד מציגים את ההשערות בעבודה אקדמית?
נהוג להציג כל השערה לאחר הפסקה התאורטית שמבססת אותה, או לרכז את ההשערות בסוף פרק סקירת הספרות. כאשר יש כמה השערות, מומלץ למספר אותן באופן עקבי:
- השערה 1: יימצא קשר חיובי בין תמיכה ארגונית לבין שביעות רצון בעבודה.
- השערה 2: יימצא קשר שלילי בין תמיכה ארגונית לבין כוונת עזיבה.
- השערה 3: שביעות הרצון בעבודה תנבא כוונת עזיבה נמוכה יותר.
אותו מספור צריך להופיע גם בפרק הממצאים ובפרק הדיון והמסקנות. בפרק הדיון יש לציין אם הממצאים תמכו בכל השערה, לא תמכו בה או הציגו תמונה מורכבת יותר, ולאחר מכן להסביר את התוצאה ביחס לספרות.
רשימת בדיקה לפני הגשת ההשערות
- כל השערה עונה על שאלה מחקרית מוגדרת.
- ההשערות מבוססות על סקירת הספרות ולא על ניחוש.
- כל המשתנים מופיעים בניסוח באופן ברור.
- המושגים המרכזיים ניתנים למדידה.
- האוכלוסייה מוגדרת כאשר הדבר נחוץ.
- כיוון הקשר מצוין רק אם יש לו הצדקה.
- הניסוח אינו כולל טענת סיבתיות שאין למערך המחקר יכולת לבדוק.
- לכל השערה קיימת שיטת ניתוח מתאימה.
- אפשר לקבל תוצאה שתתמוך בהשערה וגם תוצאה שלא תתמוך בה.
- ההשערות ממוספרות ומוצגות בסדר הגיוני.
שאלות נפוצות על ניסוח השערות מחקר
האם בכל עבודה סמינריונית חייבות להופיע השערות?
לא. הצורך בהשערות תלוי בסוג המחקר ובמטרותיו. במחקר כמותי שבוחן קשרים או הבדלים נהוג לנסח השערות. במחקר איכותני או חקרני אפשר להתבסס על שאלות מחקר בלבד, בהתאם להנחיות המוסד והמרצה.
כמה השערות צריך לנסח?
אין מספר אחיד שמתאים לכל עבודה. רצוי שכל השערה תענה על היבט מוגדר של שאלת המחקר ותהיה מבוססת תאורטית. בעבודה מצומצמת עדיף מספר קטן של השערות ממוקדות על פני רשימה ארוכה שקשה לבסס ולבדוק.
האם השערת מחקר חייבת להיות נכונה?
לא. השערה היא תחזית שנבחנת באמצעות נתונים. תוצאה שאינה תומכת בהשערה אינה בהכרח כישלון, כל עוד המחקר תוכנן ובוצע כראוי. גם ממצא כזה עשוי לתרום להבנת הנושא.
האם אפשר לנסח השערה בלי לציין את כיוון הקשר?
כן. כאשר אין בסיס תאורטי מספיק לקביעה אם הקשר יהיה חיובי או שלילי, אפשר לנסח השערה לא כיוונית הקובעת רק שיימצא קשר או הבדל.
האם השערת אפס היא השערת המחקר?
לא בדיוק. השערת המחקר מתארת בדרך כלל את התחזית התאורטית, בעוד השערת האפס קובעת שאין באוכלוסייה קשר, הבדל או השפעה. בבדיקה הסטטיסטית בוחנים אם קיימות ראיות מספיקות לדחיית השערת האפס.
האם אפשר לשנות את ההשערות במהלך המחקר?
אפשר לעדכן את תכנון המחקר לפני איסוף הנתונים כאשר מתגלה בעיה תאורטית או מתודולוגית. לאחר עיון בתוצאות אין לשנות את ההשערות כאילו נוסחו מראש. תובנות חדשות יכולות להיות מוצגות כניתוח חקרני או כהצעה למחקר עתידי.
מה ההבדל בין השערת קשר להשערת השפעה?
השערת קשר טוענת ששני משתנים משתנים יחד, בלי לקבוע בהכרח שאחד גורם לאחר. השערת השפעה מייחסת למשתנה אחד שינוי במשתנה אחר ולכן דורשת מערך מחקר שמאפשר הסקה סיבתית.
לסיכום: כך נראית השערת מחקר נכונה
השערת מחקר טובה היא תשובה זמנית וברורה לשאלת המחקר. היא נשענת על הספרות, מגדירה משתנים מדידים, מתאימה לאוכלוסייה ולמערך המחקר וניתנת לבדיקה ולהפרכה. אם יש בסיס תאורטי לכיוון הקשר, כדאי לציין אותו. אם הבסיס אינו חד משמעי, עדיף ניסוח לא כיווני מדויק על פני תחזית שאינה מבוססת.
לפני תחילת איסוף הנתונים חשוב לבדוק את רצף העבודה כולו: שאלת המחקר מובילה להשערות, ההשערות מובילות לבחירת המשתנים, כלי המדידה ושיטת הניתוח, והממצאים חוזרים אל ההשערות בפרק הדיון. שמירה על הרצף הזה הופכת את המחקר לברור, עקבי ומשכנע יותר.






