כתיבה בגוף שלישי: למה זה חשוב בעבודה אקדמית ואיך לשמור על סגנון אחיד

בעולם האקדמי, המילים הן לא רק כלי להעברת מידע אלא גם חלק מהאופן שבו מעריכים את המחקר. כתיבה בגוף שלישי נתפסת כצורה הברורה והמקצועית ביותר לביטוי רעיונות. היא יוצרת ריחוק בריא בין הכותב לבין הנושא, מצמצמת הטיות אישיות ומאפשרת להעמיד את המחקר במרכז הבמה. עבור סטודנטים, זהו אחד היסודות החשובים ביותר בדרך לכתיבה בוגרת ומדויקת.

למה בכלל לכתוב בגוף שלישי

כתיבה בגוף ראשון עלולה למשוך את הפוקוס אל הכותב במקום אל הממצאים. אמירות כמו אני בחנתי או גיליתי עלולות לקבל גוון סובייקטיבי מדי. לעומת זאת, כתיבה בגוף שלישי מאפשרת להציג את הממצאים בצורה ניטרלית ומכובדת.

כאשר כותבים המחקר מצא, או נמצא כי, מתקבלת תחושה של אובייקטיביות. הקורא מבין שלא מדובר בדעה אלא במסקנה הנסמכת על נתונים.

מעבר לכך, גוף שלישי נותן לעבודה מראה מהודק ואקדמי. הוא מסייע ליצור שפה נקייה, עקבית ומקצועית. אקדמאים ברחבי העולם נדרשים לכתיבה כזו כדי להבטיח בהירות ולמנוע הטיות מיותרות.

כתיבה בגוף שלישי: למה זה חשוב בעבודה אקדמית ואיך לשמור על סגנון אחיד

כתיבה בגוף ראשון לעומת כתיבה בגוף שלישי

סוג כתיבה מאפיינים השפעה על הקורא למה לבחור או להימנע
גוף ראשון אני חקרתי, אנו מצאנו נשמע אישי וסובייקטיבי מתאים לכתיבה יצירתית, פחות לעבודה אקדמית
גוף שני אתה יכול לראות, אתם תבחינו לא פורמלי, עלול להישמע פניה ישירה יוצר מעורבות אך אינו מקצועי בהקשרים מחקריים
גוף שלישי המחקר מצא, נמצא כי אובייקטיבי, נקי וברור משדר מקצועיות ומאפשר התמקדות בממצאים עצמם

איך נשמע טקסט אקדמי שנכתב נכון בגוף שלישי

לרוב, כתיבה בגוף שלישי משלבת שני כלים עיקריים: שימוש בכינויים שאינם מתייחסים לכותב ושילוב של ניסוחים סבילים בעת הצורך.

למשל:

במקום: אני מצאתי כי קיים קשר מובהק בין
נכתוב: נמצא קשר מובהק בין

במקום: אנו רואים עלייה בשיעורי ההשתתפות
נכתוב: נצפית עלייה בשיעורי ההשתתפות

הנוסחים הללו נשמעים מקצועיים, מדויקים ונקיים מהבעת עמדה אישית. הם משדרים לקורא שהכותב מודע לכללי הכתיבה האקדמית ושולט בשפה.

לשמור על סגנון אחיד לאורך כל העבודה

שמירה על גוף שלישי אינה פעולה חד פעמית אלא תהליך מודע לאורך הכתיבה. קל מאוד לחזור בטעות לגוף ראשון, במיוחד כאשר מסבירים בחירות מתודולוגיות או מסתכלים על טיוטה שנכתבה קודם.

כדי לשמור על סגנון אחיד כדאי:

  • להתחיל את העבודה בהגדרה ברורה של הסגנון ולבדוק אותו לאורך כל הדרך
  • להחליף ניסוחים אישיים בשמות עצם, למשל במקום אני בחנתי המדגם נכתוב המדגם נבחן
  • לעבור על כל פסקה ולוודא שאין זליגה לגוף ראשון או שני
  • לשלב שימוש מתון בפועל סביל כדי להשאיר את תשומת הלב על הפעולה ולא על המבצע

עם הזמן נוצרת מיומנות טבעית שמאפשרת לכתוב מראש בגוף שלישי כמעט בלי מאמץ.

האתגרים שבכתיבה בגוף שלישי ואיך מתמודדים איתם

האתגר הראשון הוא תחושת הריחוק. סטודנטים רבים חשים שכתיבה כזו נשמעת קרה מדי או לא טבעית. אך בפועל, זה בדיוק מה שמאפשר להציג רעיון מורכב בצורה מסודרת וברורה.
אתגר נוסף הוא הנטייה להעמיס על הפסקאות פעלים סבילים בצורה שאינה טבעית. שימוש מוגזם בנוסחים כמו נמצא כי או בוצע עלול ליצור טקסט כבד.

הדרך להתמודד עם זה היא גיוון. כתיבה בגוף שלישי אינה מחייבת בכל משפט פועל סביל. אפשר לכתוב את המחקר מציג או המאמר בוחן וזה עדיין ניטרלי לחלוטין.

עריכה היא החלק החשוב ביותר. בזמן העריכה קורה הקסם: הטקסט נוקה, הניסוחים המעורפלים מתחדדים וכל חריגה קטנה מגוף שלישי באה לידי תיקון.

איפה אפשר לראות כתיבה נכונה בגוף שלישי

מעבר לספרות מקצועית, סטודנטים רבים לומדים מתוך חשיפה לדוגמאות טובות.

יש עבודות סמינריוניות לדוגמא שיכולות להדגים בצורה מצוינת איך משלבים גוף שלישי לאורך עבודה שלמה באופן חלק וברור. לצד זאת, יש מי שמסתייע גם בקבלת תמיכה או השראה מתכנים כמו עבודות סמינריון בתשלום לצורך לימודי בלבד.

מה חשוב לזכור כשכותבים בגוף שלישי

כתיבה בגוף שלישי אינה רק דרישה טכנית. היא כלי שנועד להפוך את המחקר שלכם למקצועי, מסודר ומדויק.

היא מדגישה את הנתונים, לא את הדעות.

היא שומרת על בהירות.

והיא מאפשרת לקורא להתמקד ברעיון המרכזי בלי רעש מיותר.

לסיכום

כתיבה בגוף שלישי היא אחד מהכלים החשובים ביותר בארגז הכלים של כל סטודנט. היא מאפשרת להציג מחקר בשפה מקצועית, לייצר טקסט ברור ולהרוויח אמינות.

ככל שתתאמנו בכתיבה כזו, כך תגלו שהיא הופכת טבעית יותר. ההשקעה בצורת ניסוח מדויקת ומשוחררת מהטיה אישית היא השקעה ישירה באיכות העבודה האקדמית כולה.

שאלות נפוצות על כתיבה בגוף שלישי

למה כתיבה בגוף ראשון פחות מומלצת בעבודה אקדמית?

כי היא מערבבת בין הכותב לבין המחקר ויוצרת תחושה של דעה אישית במקום ממצאים אובייקטיביים.

האם מותר לשלב לפעמים גוף ראשון?

יש מוסדות שמאפשרים כתיבה מתודולוגית בגוף ראשון במקרים מסוימים, אך לרוב מקפידים על כתיבה ניטרלית ועקבית בגוף שלישי.

מה עושים כשניסוח בגוף שלישי נשמע כבד או מלאכותי?

משלבים פעלים פעילים ולא מסתמכים רק על צורות סבילות. אפשר להשתמש בניסוחים כמו המחקר בוחן או המאמר מציג ובכך לשמור על טבעיות.

איך לשמור על אחידות לאורך העבודה?

להקדיש שלב עריכה מיוחד לסוגיית הגוף, לעבור על כל הפסקאות ולוודא שאין החלקות לגוף ראשון או שני.

חברת אקדמוס - עוזרים בכתיבה אקדמית

מאחורי התוכן שאתם קוראים עומד צוות המומחים של אקדמוס, חברה ותיקה שמלווה סטודנטים כבר שני עשורים בכל שלבי הכתיבה האקדמית. אנו מסייעים בבחירת נושא, בניית מתודולוגיה, איתור מקורות, ניתוחים סטטיסטיים ועריכה לשונית, תוך שמירה על מקצועיות, מקוריות ודיוק. הניסיון הרב שצברנו בעבודה עם מאות סטודנטים מכל תחומי הלימוד מאפשר לנו לספק הדרכה אמינה, שירות שקוף וליווי אישי שמסייע לסטודנטים לשפר את עבודתם ולהתקדם בביטחון לאורך התואר. כל שירות הניתן באקדמוס מבוסס על חוקיות, בקרה פנימית קפדנית וסטנדרט איכות גבוה, כדי להבטיח תוצרים מצוינים ותמיכה אמיתית בדרך האקדמית שלכם.

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לסייע לך:

עשויי לעניין אותך...

צרו קשר, נשמח לסייע!

אקדמוס – עוזרים בכתיבה אקדמית

זקוקים לעזרה בכתיבת עבודות?

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לסייע

אקדמוס – עוזרים בכתיבה אקדמית

5/5

מאות לקוחות מרוצים לא טועים

זקוקים לעזרה בכתיבת עבודות?

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לעזור

5/5

מאות לקוחות מרוצים בשנה לא טועים