תפריט
תפריט

הנחיות לכתיבת עבודות אקדמיות

היה ממוקד. הדבר הראשון, והחשוב ביותר שיש לציין לגבי עבודה אקדמית הוא זה: עבודה אקדמית היא דרך שיטתית, מדעית ומקצועית (בעלת סטנדרטים) למענה על שאלת מחקר. מה שלא תורם למענה על השאלה לא רלוונטי לעבודה; מה שכן תורם, ויכול להשפיע על המסקנה (היא התשובה לשאלת המחקר), אמור להימצא בה- במסגרת המגבלות של העבודה. לעבודה אקדמית תמיד יהיו מגבלות של אורך; לכן יש להשקיע מחשבה לגבי מה שייכלל בה, ובעיקר מה שלא ייכלל. שאלת המחקר היא זו שקובעת עבורנו במה להתמקד ואת מה לנפות.

  1. בחר נושא שמעניין אותך. בדרך כלל בחירת הנושא נתונה למגבלות שונות. בכל זאת, כמעט תמיד תוכל לבחור בין נושא שמעניין אותך יותר לבין נושא שפחות. כתיבת העבודה יכולה להיות נטל לא פשוט; העניין שלך בה צריך להיות המנוע שדוחף אותך להמשיך ולהתקדם בה.

חשוב להיות ערים לסתירה שקיימת בין שני הסעיפים הנ"ל. אם הנושא מעניין, תמיד קיים הפיתוי להמשיך ולדוש בו, לחקור לעומקו ובכך לסטות מהמסלול שמתווה שאלת המחקר. במקרים כאלה, הסעיף הראשון הוא שקובע- צריך להמשיך להיות ממוקדים במטרת המחקר. העניין והסקרנות יכולים להיות תמיד מוגבלים; עבודה אקדמית תמיד נכתבת תחת מגבלות מחמירות.

  1. שאף לאובייקטיביות. הדבר אמור במיוחד לגבי עבודות העוסקות בסוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. צריך לשמור על ראש פתוח; לא להיות תקוע בדעות קדומות. זכור, מטרת המחקר האקדמי היא לגלות לנו ידע אמפירי על העולם- ולא לספר סיפור על מה שאנחנו חושבים עליו. זכור גם שתשובות אמתיות לשאלות מחקר, לעתים קרובות לא נוגעות לסקאלה שבין שמאל וימין. הן יכולות לפרוץ את הסקאלה.
  2. תכנן את העבודה. מחקר צריך להיות מותווה כחלק מתוכנית. חשוב מהם הצעדים הדרושים לך לצורך הגעה למסקנות טובות ותקפות. על סמך זאת, תכנן את הצעדים שבכוונתך לנקוט. כתוב את ראשי הפרקים של העבודה מראש, והתקדם בכתיבה ובקריאה פרק אחר פרק.
  3. תתחיל לכתוב. מיד לאחר שסיימת ללקט את מקורות המידע הראשוניים ולעיין בהם. הכתיבה נותנת סדר לדברים ומונעת ממך לקרוא כמויות של חומר לא רלוונטי. אל תחכה שהדברים 'יסתדרו' לך בראש- סדר אותם אתה על הדף.

 

חשיבות כללי הציטוט בעבודה אקדמית

לציטוט האקדמי יש מספר מטרות חשובות:

  1. לקיים יושר אינטלקטואלי- הימנעות מפלגיאט (העתקות), לקיחת קרדיט על עבודה שלא אני עשיתי.
  2. מתן קרדיט לאנשים ולמוסדות שעל בסיס עבודתם נבנה הטיעון בעבודה שלנו.
  3. לייחס את העבודה והרעיונות שקדמו לעבודתי למקורות הנכונים; לא רק כדי לתת קרדיט, אלא גם על מנת לאפשר לקורא לקבוע בעצמו, האם החומר שאני מפנה אליו תומך בטיעונים שלי ועד כמה. כך הקורא יכול גם להעריך את טיב המקורות שלי עצמם ולהעריך את העבודה שלי טוב יותר. כללי הציטוט עצמם הם חשובים במיוחד לסעיף זה. הם מאפשרים לכל אחד גישה נוחה, ללא טעויות, למקורות עליהם מבוססת העבודה.

הציטוט האקדמי הוא חשוב, כיוון שהוא חלק מהבסיס של העולם האקדמי ועקרונותיו- החיפוש אחר ידע. השימוש בידע קודם, מה שכבר ידוע ומבוסס, כדי לצור ידע חדש. על כן יש לצטט מקורות ורעיונות קודמים באופן מדויק. רעיונות הם ה'מטבע' של האקדמיה. כתוצאה מכך, אנשי האקדמיה מעוניינים לצבור את המטבע הזה. הם מעוניינים בקבלת קרדיט על תרומתם ליצירת הידע. כשכותב מצטט רעיונות, הוא מכבד את אלו שחשבו עליהם. וכשהוא לא מצטט כהלכה, הוא מפר למעשה את זכויותיהם כבעלי הרעיון שהם חשבו עליו.

לבסוף, אנשי אקדמיה צריכים להיות מסוגלים לעקוב אחר 'שושלת היחסים' של הרעיונות. שמירה על המקורות והדרך להגיע אליהם היא חשובה, כיוון שאקדמאים מעריכים את היכולת לעקוב אחר המסלול בו רעיונות התפתחו. ציטוט כהלכה מאפשר לחוקר ולקורא לגלות מהו הפרסום בו רעיון עלה לראשונה. זה הכרחי על מנת לחשוב על הרעיון ולבחון אותו באופן מדויק ומחמיר. זהו למעשה, אחד הבסיסים שהאקדמיה בנויה עליהם.

 

דרג את המאמר

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לסייע לך:

עשויי לעניין אותך...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרו קשר, נשמח לסייע!

אקדמוס – עוזרים בכתיבה אקדמית

זקוקים לעזרה?

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לסייע

אקדמוס – עוזרים בכתיבה אקדמית

זקוקים לעזרה?

בשיחה קצרה נדע בדיוק כיצד לעזור

מאות לקוחות מרוצים בשנה לא טועים